<h1>כתוב שם לראב"ד — ר"ה</h1>
<h2>דף ב:</h2>
במאור דף ט': ד"ה מתני' אין מעכבין. לרי"ף סי' תתקנ"ה. כתוב שם. והם האריכו להביא ראיות לדבריהם, הם כתובים בספריהם ותשובותיהם. אמר אברהם. ואם הרבו עוד ראיות מה יועילו להם, וסתם מתניתין דהכא וסוגיין דמסכת סוכה [דף מ"ב.] בענין מקבלת אשה מבעלה ומיד בנה וכו' דקיימא כרבי יהודה דוחה כל הראיות שלהם, ואין האשה רשאה לברך על לולב לפי שאינה באותה מצוה לא מן התורה ולא מדרבנן.
<h2>דף יג.</h2>
במאור דף א'. ד"ה מצאתי שיבוש. לרי"ף סי' תתק"ל. כתוב שם. ותנא באותו זמן לשנה הבאה עלה [עזרא] מבבל וגלותו עמו, שנאמר [עזרא פרק ז' פסוק ח'] ויבא ירושלים בחדש החמשי הוא וכו'. אמר אברהם. כל הסוגיא והפירוש שכתב זה של הצרפתי היא, ואינה נכונה דמאי חדא, ומאי עוד, ומאי אולמיה דהאי קרא מהאי קרא, ורבינו חננאל ז"ל גריס תרי ועוד, ובתרא לא נהיר, וכך פירש כל הסוגיא, חדא דאם כן קשו קראי אהדדי, כלומר אם בעבור הכשרות ישתנה לו הזמן גם כן ארתחששתא מלך כשר היה שנתקבל בקשתו לעזרא, והוא בנה ירושלים על יד נחמיה [נחמיה פרק ב' פסוק ו' ופרק ג' פסוק ו'], ולמה לא מנו לו מניסן. ועוד אם תאמר לא נחשוב לו כשרותו הואיל ובתחלת מלכותו ביטל בנין הבית כמו שכתוב בעזרא [פרק ד' פסוק ז'] מכל מקום הרי למדנו מן הברייתא דריוש או ארתחששתא, והרי הוא לדבריך מלך כשר, ולמה לא מנו לו מניסן דשנה שמינית מיבעי ליה. ואקשינן בין לרבי אבהו בין לברייתא התם כורש הכא דריוש הכא ארתחששתא, ולמה נקראו אלו השמות הללו אם מלך אחד הוא, ואם תאמר הלא מן המקראות [עזרא פרק ד' פסוק כ"ד ופרק ו' פסוק י"ד] הוא כי דריוש הוא ארתחששתא, שזה היה חשבונו לדריוש וזה חשבונו לארתחששתא, לא קשיא, דאי לאו בריתא הוה אמינא שני מלכים מלכו יחד לפרס, ולאו באותו זמן לשנה הבאה עלה עזרא מבבל, אלא זמן ארוך היה בין תכלית הבנין שהיה בשנת שית לדריוש לעליית עזרא שהיה בשנה השביעית לארתחששתא, ובאה התוספתא [ראש השנה דף ו':] ופירשה הטעם לג' שמות. כן נראה לי פירוש סוגיא זו על נכון. אלא דקשיא לי, לתנא דברייתא מנא ליה דלשנה הבאה היתה עליית עזרא ותיקשי לן דילמא לאותו ניסן הסמוך לירח אדר של שנה שית שנשלם בו הבנין, ולעולם מניסן מנינן לארתחששתא שהוא דריוש, ושביעית ממש היתה לו, יש לומר משום דכתיב בעליית עזרא [פרק ג' פסוק א'] אחר הדברים האלה במלכות ארתחששתא [מלך פרס] עזרא בן שריה וכו' ואם לאותו ניסן היה מאי אחר הדברים איכא, ומאי במלכות ארתחששתא צריך, אלא שמע מינה הפלגה היתה בין זה לזה.
